<h1>כד הקמח לרבינו בחיי ערך בית הכנסת</h1>
<h2>דף ח.</h2>
גדול כח בית הכנסת שהוא דוגמת בית המקדש, ועל כן נקרא מקדש מעט, שכן דרשו ז"ל בפרק בני העיר ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר בו שם, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. והנה התפלה נשמעת שם יותר לפי שהכל מתקבצין שם, ואין הקב"ה מואס תפלתן של רבים, שנאמר הן אל כביר לא ימאס, וכתיב ברב עם הדרת מלך. ובמדרש משלי, אמר ר' חנינא בא וראה שבחו וקדושתו של הקב"ה, שאע"פ שיש לפניו אלף אלפים ורבי רבבות כתות של מלאכי השרת שישרתוהו, אינו חפץ אלא בשבחן של ישראל, שנאמר ברב עם הדרת מלך, ואין 'עם' אלא ישראל, שנאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, בשביל שיספרו בעולם תהלתי יצרתים. וכן הכתוב אומר נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם, א"ר סימון אימתי הקב"ה מתעלה בעולמו, בשעה שישראל נאספים בבתי כנסיות ובתי מדרשות ושומעין הגדה מפי חכם אני מתעלה בעולמי ואומר למלאכי השרת בואו וראו, עם שיצרתי לי כמה הם משבחים אותי באותה שעה הם מלבישין אותי הוד והדר, לכך נאמר ברב עם הדרת מלך. וכשם שנבנה בית המקדש בגובה ההר, כך נצטוינו להגביה בית הכנסת יותר מבנייני שאר הבתים, שנאמר לרומם את בית אלהינו. וכל היושב שם ראוי שיתלבש אימה כי כן נצטוינו ליראה מפני אימת השכינה, וכמו שאמרו ז"ל המתפלל צריך שיראה עצמו כאלו שכינה שרויה כנגדו, שנאמר שויתי ה' לנגדי. וזה על המתפלל בכל מקום שהרי שכינה בכל מקום, קל וחומר במקומות המיוחדים לתפלה ולעבודה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.
דרשו ז"ל בברכות בפרק הראשון, כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו הולך לה נקרא שכן רע, שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים, ולא עוד אלא שגורם רע לעצמו ולבניו אחריו, שנאמר הנני נותשם מעל אדמתם. כל מי שמשכים ומעריב לבית הכנסת זוכה לשרת להקב"ה לעולם הבא, שכן דרשו ז"ל במדרש תהלים הולך בדרך תמים הוא ישרתני, מי שמשרתני בעולם הזה הוא ישרתני לעולם הבא. וגם בעולם הזה זוכה לאריכות ימים, שכן דרשו ז"ל בברכות, אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל. תמה ואמר כי כתוב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה, הוא דכתיב, אבל בחוצה לארץ לא. כיון דאמרו ליה קא מקדמי ומחשכי לבי כנישתא, אמר היינו דמהניא להו, כדקאמר להו רבי יהושע לבנוהי, קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתוריכו חיי. והוכיחו זה מן המקרא ששכר המצוה הזאת הוא אריכות ימים, שנאמר אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי, כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה'.
<h2>דף כג.</h2>
ובפרק מי שמתו דרשו ז"ל: מאי דכתיב: שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים, שמור עצמך שלא תחטא, ואם תחטא תביא קרבן. וקרוב לשמוע, הוי קרוב לשמוע דברי חכמים שמביאין קרבן ועושין תשובה, ואל תהי ככסילים שמביאין קרבן ואין עושין תשובה. כי אינם יודעים לעשות רע, אי הכי צדיקי נינהו. אלא שחוטאין ומביאין קרבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאין או על הרעה, אמר הקב"ה: בין טוב לרע אין מבחינין, קרבן מביאין לפני. וביאור הכתוב לפירוש זה כי אינם יודעים לעשות רע אינם מתבוננים ומבחינים לעשות רע.
<h2>דף ל:</h2>
הבא לבית הכנסת ראוי לו ליטהר מכל מחשבה רעה, כי המחשבה הרעה היא טומאת הלב, וזהו קל וחומר ממה שהצריך יעקב טהרת הגוף כשרצה לבא אל בית אל, שנאמר והטהרו והחליפו שמלותיכם, הזהירם בטהרת הגוף מטומאת עבודה זרה שלקחו משכם, או מטומאת ההרוגים שהרגו בשכם, ואם על טומאת הגוף הצריכם טהרה בבואם אל בית הש"י קל וחומר שיצטרך האדם טהרת הלב בבואו להתפלל שם, כי מן הידוע שטומאת הלב קשה הוא מטומאת הגוף וענשה חמור במאד מאד אצל הנפש, וכענין שדרשו ז"ל הרהורי עבירה קשין מעבירה. ואחר שיטהר לבו ממחשבה רעה צריך שיגדור עצמו בריבוי שיחה עם חבירו בבית הכנסת בדברי חול גם בעניני עסקיו, אלא שיהיו דבריו מעטים, זולתי כשהוא מדבר בתפלה ודברי שבח והודאה לפני המקום ית', קל וחומר שלא ישיח בשעת תפלה בברכות של קריאת שמע, ובאותן מקומות שאסרו חכמים לשיח ולהפסיק בהם.
<h2>דף סב:</h2>
אסור לנהוג קלות ראש בבית הכנסת כגון אלו שנכנסין שם בקלות הראש בשעת תפלה ומגביהין את קולם לדבר כאלו היו ברחובות קריה, והם הולכים בשרירות לבם הרע ולא ישיתו אל לבם קדושת המקום, וכן דרשו ז"ל בפרק בני העיר, בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש, אין אוכלים בהם ואין שותין בהן, ואין נאותין בהן ואין מטיילין בהן ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, אבל קורין בהן ושונין בהן, ומספידין בהן הספד של רבים, ומכבדין אותן ומרביצין אותן. אמר רבי יהודה אימתי ביישובן, אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים מפני עגמת נפש. אמר רב אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויות, ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש, ומאי ניהו חשבונות. אמר רב ששת בית הכנסת שמחשבין בו חשבונות לסוף מלינין בו מת מצוה. ואין עושין אותו קפנדריא, לפי שזה דרך בזיון שמשמש בו כמי שמשתמש באחד הבתים, אבל אם נכנס שם להתפלל מותר לעשותו קפנדריא.
